ארכיון פוסטים עם התג "תכנית מתאר"

תכנית המתאר תל אביב – יפו: משהו חורק….

יום רביעי, 30 במרץ, 2011

לאלו שלא שמעו, תכנית המתאר לתל אביב – יפו אמורה להסדיר את המחשבה התכנונית לגבי כלל העיר, ולהיות כלי חשוב הן לתכנון ורישוי מסודרים יותר והן ליכולת התפקוד וליכולת האישור של הועדה המקומית לתכנון ובניה, שהיא בעצם מועצת העיר (כלומר אלו שבחרנו). חלק מן התהליך הארוך לגיבושה ואישורה כולל שיתוף ציבור, וכן דיונים (והערות, הסתייגויות ושיפורים) במועצת העיר. עורכי התכנית בפועל הם אנשי אגף הנדסה, בראשות מהנדס העיר. הודעות על מועדי הדיונים נשלחות לכל המעוניין ע"י חברת "מודוס", המנהלת עבור העיריה את שיתוף הציבור במהלך הכנת תכנית המתאר. כמתעניין הגעתי כמה פעמים לדיונים שזומנו לדון במזרח העיר. על ההתנהלות והעצבים הכרוכים בכך קראו בהמשך.

להלן מכתב ששלחתי היום, 30.3.2011,  לדורון ספיר, יו"ר הועדה המקומית וסגנו של ראש העיריה רון חולדאי:

אל:       עו"ד דורון ספיר

מ"מ וסגן ראש העיריה, יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה

תל אביב – יפו

הנדון: דיון בתכנית המתאר – מזרח העיר: התנהלות מבישה ומקשה

ביום ב', 28.3.11, היתה אמורה להתקיים ישיבת מליאת הועדה המקומית להמשך הדיון בתכנית המתאר. על סדר היום היה נושא מזרח העיר. לאחר כמחצית השעה, משלא נכחו מספיק חברי מועצה, בוטל הדיון. קשה לבוא אליך בטענות שכן הופעת והתכוונת לנהל את הדיון, אך בכל זאת כיו"ר הועדה הערותי מופנות אליך ובמקביל לחברי המועצה כולם.

ההתנהלות לגבי דיון זה בתכנית המתאר בכלל ובמזרח העירבפרט גובלת בפארסה.

ההודעות על דיון נשלחות לעתים ימים ספורים מאוד לפני מועד הדיון. לפחות פעמיים בהן הגעתי לדיון נושא מזרח העיר היה על סדר היום אך לא הגיעו אליו- דבר שעשוי לקרות.

לאחר מכן הדיון נקבע ובוטל מספר פעמים (למשל 30.8.10, 8.11.10).

לאחרונה נקבע דיון ל-22.2.11, שבו זה אמור להיות הנושא היחיד- כך שאפשר להסיק שיידון בוודאות. אלא שהדיון בוטל בבוקרו של יום הדיון.

שרשרת האירועים עלולה להעיד שיש מכשול מהותי בקידום התכנית. ייתכן שהמכשולים הם בנושאים אישיים או סקטוריאליים. כך או כך, אני מניח שהציבור יתעניין לדעת. הערפל והביטולים התכופים אינם לכבודכם ומחלישים את התכנית בכלל. התנהלות מעין זו שתיארתי מצליחה לייאש ולהרחיק גם את מעט המתעניינים והרוצים להיות מעורבים. אינני חושד שזו המטרה, אך אוכל להבין מי שיקבלו רושם כזה. רצון אמיתי לשיתוף רציף ופורה צריך להתבטא בהגברת השקיפות ובהתנהלות אמינה יותר.

אולי מפתיע, אבל יש מספר תושבים שהישיבה הזו מעניינת אותם. אולי אינם מהוים אפילו מנין, אבל ראוי להתחשב בהם. אם התנהלות תקינה, ראויה ושקופה לנגד עינכם, קיבעו מועד תוך מתן התראה סבירה, תוך קבלת אישור מחברי מועצה לגבי השתתפותם – ועימדו בו.

אוסיף עוד הצעה פרקטית: לפני שמטרטרים שוב את אנשי מזרח העיר- אולי לנסות לדון באזור אחר קודם. לאחר שייראה שהדיונים מתקיימים תחזרו למזרח העיר. אולי הקארמה תשתפר עקב כך….

בברכה,

איתי הורביץ

יד אליהו, תל אביב

העתק: מר רון חולדאי, ראש העיריה תל אביב – יפו ; אדר' חזי ברקוביץ' – מהנדס העיר תל אביב – יפו ; חברי מועצת העיר תל אביב – יפו ; החברה להגנת הטבע – קהילת תל אביב ; חברת מודוס – שיתוף הציבור.

זהו. משהו שם לא בדיוק על הפסים, אבל קטונתי מלדעת ולספר לכם מה….

עוד על תכנית המתאר כתבתי לפני כמה זמן כאן. תיאור נוסף למצב ולמקרה אפשר לקרוא בהפניה מהעלון של קהילת ת"א של החברה להגנת הטבע .

עוד על התכנית, הפניות למסמכי העיריה, ניתוחים והשגות אפשר למצוא אצל יואב לרמן. וגם כאן אצלו. בעצם, לפחות רשמית, בחצי השנה מאז רשימתו האחרונה של יואב כלום לא קרה מלבד ביטולי פגישות (ראו תאריכים במכתבי). מה שקורה מאחורי הקלעים- לא יצא אל אורה של השמש. לאיטיות בתכנון יש יתרונות ניכרים (בניגוד לגישות ה"סופרטנקר" לתכנון), אבל לא נראה שזה מה שקורה פה.

עתיד תל אביב – יפו :תכנית מתאר ותכנית אחרת

יום חמישי, 22 ביולי, 2010

אתמול (21.7.2010) עשיתי לי אחר צהרים של בילוי באירועים תכנוניים-אורבניים. חום יולי-אוגוסט….

בארבע הייתי בישיבת מליאת הועדה המקומית תל אביב – יפו (שהיא מועצת העיר, יענו כל נבחרי הציבור). לא בזכות ייחוס או קשרים- הישיבה פתוחה לכל, ככל ישיבות מועצת העיר (אם אינני טועה).

משם דילגתי לבית קהילת תל אביב – יפו של החברה להגנת הטבע, להצגת תכנית של תושבי דרום העיר לאזורם.

מליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה (=מועצת העיר).

זו פעם ראשונה שאני בא לפורום זה. מיעוט האורחים מבחוץ לנושא כה חשוב הוא מטריד מאוד: היו לא יותר מעשרה, רובם ככולם אנשי "הפורום הירוק" של החברה להגנת הטבע.

את סדר היום שהוכן לדיון בעיריה אפשר לקרוא כאן. עד לשעה שבע, בה פרשתי ונראה היה שהדיון לקראת סופו, לא הספיקו להגיע לדיון באזורי הצפון והמזרח, כפי שתוכנן. בעקרון זו נועדה להיות הישיבה הראשונה מתוך ארבע, שבסיומן יצביעו חברי הועדה/מועצה על אישור תכנית המתאר. לראשי העיריה אצה הדרך – עיריה אשר לה תכנית מתאר מאושרת סמכויותיה החוקיות גדלות, ותלויה בפחות דברים בחסדי הועדה המחוזית. בכך כוחם של פרנסי/פולוטיקאי העיריה גדל. חשבון פשוט. לא שבהכרח התהליך או התוצאה לא טובים. הבעיה היא שבאישור התכנית תופעל כמובן קואליציית הברזל של חולדאי באופן אוטומטי – גם מי שהיום הרהיב עוז לומר דברי בקורת ולבקש שינויים. והיו כאלה. חלקם רלבנטיים וחלקם לא. רובם הגדול – קצת הופתעתי- קוהרנטיים ולא פופוליסטיים מדי (היו גם אחרים…). עלו נושאי שטחים פתוחים, דיור בר השגה, אופן ההצגה והדיון, ועוד. לא מעטים אמרו שההליך מהיר מדי, צריך עוד חומר ועוד הסברים. זה נאמר מתוך אמונה/אשליה שיש להם יכולת ממשית להשפעה בשלב מאוחר זה (או לפחות להיראות כמי שניסו). אני מסופק מאוד עד כמה ניתן להסיט ספינה גדולה זו ממסלולה. ולוואי שאתבדה…. בסוף הדיון, לאור הדרישות הרבות, הסכים חולדאי להאריך את משך הדיונים ולקיים גם הצגות מצומצמות יותר של הצוותים המקצועיים בפני חברי מועצה שמעוניינים בכך.

מצא חן בעיני שבהתייחסות לרון חולדאי הקפידו לקרוא לו "ראש העיריה", ולא "ראש העיר" (כך נהגו גם דורון ספיר, מהנדס העיר ואחרים). "ראש העיריה" הוא הנכון עניינית ומעשית. "ראש העיר", הנפוץ יותר, נועד בדרך כלל להאדיר ולכבד שלא לצורך.

תכנית תושבים לדרום העיר

משם במעבר חד לחדר הצפוף (אבסולוטית) והקטן (יחסית) בו הוצגה מחשבה חלופית לגבי דרום העיר, סקיצת-תכנית שגובשה על ידי קבוצת תושבי האזור, אדריכלים ברובם, בזמן שיכלו לפנות וללא תקציב כלשהו. את התכנית הציג שרון רוטברד- אדריכל, תושב שכונת שפירא, ומחבר הספר המרתק והמטריד "עיר לבנה, עיר שחורה". בהינתן הפרסום הנ"ל, נפתחה ההצגה בסקירה הסטורית. לאחר מכן הועלו כמה שאלות נוקבות, בעיקר לגבי ההתייחסות לשכונות קיימות, לרצון הבלתי נלאה של העיריה להוסיף שטחי תעסוקה לאזור זה, שכנראה התדרדרותו נובעת מריבוי שימושי התעסוקה בו כבר היום (ולאורך מרבית שנותיו), להגיון התחבורתי ולמשמעויותיו. שרון אמר באופן גורף (או פרובוקטיבי, לא בטוח שהצלחתי להבחין): איננו רוצים ולו מטר מרובע אחד נוסף של תעסוקה. הדרך למשוך את הדרום למעלה יכולה לבוא רק מתוספת מגורים (ושימושים נוספים באופן מידתי), יחד עם בניית סביבה עירונית ראויה. זו אמירה שאף אחד בממסד התכנוני (וכנראה גם הפוליטי) לא יהיה מוכן לקבל כהנחת יסוד. לכן לא בטוח כמה נבון להציגה כך, גם אם הרציונאל הבסיסי הגיוני. שרון התייחס לאובססיה הבלתי ברורה של העיריה לפתח את "ציר שלבים" כאזור תעסוקה משמעותי, בצד היותו ציר תנועה מרכזי ו/או רחוב עירוני פעיל. מעט יותר בסלחנות התייחס לרעיון פיתוח דומה בואכה צומת חולון (אזור המשופע בערכי טבע והיסטוריה, כגון בתי באר). יפה קונספטואלית (ואולי גם פרקטית) הרעיון של הכרה וחיזוק ארבעת צירי הרוחב ההיסטוריים, שגם להם ערכים שיכולים לתמוך בפיתוח נבון שלהם: דרך פתח תקווה (דרך בגין דהיום), רחוב סלמה, דרך לוד (קיבוץ גלויות), דרך ירושלים (בן צבי). זאת בניגוד לראציונאל השולט כעת, של פיתוח צירי צפון-דרום כדי לאפשר הזרמת יותר תנועה עוברת ללב העיר.

עוד יותר מן התוכן סיקרן אותי התהליך. לפני כמה שנים, עת נפגשנו כמה אדריכלים ופעילים תושבי יד אליהו, מסלול כזה של עיסוק בחשיבה תכנונית היה אחת האפשרויות שעמדה באויר. זה לא קרה, ולא נראה שיקרה. גם עניין של חוסר יוזמה מספקת, אך כנראה גם בשל "שביעות רצון בורגנית" יחסית. כלומר יחסית לדרום העיר – יפו, שכונת שפירא, פלורנטין, ועוד- אין לנו צרות רציניות ולתקוותנו גם לא איומים של ממש. צוות זה בדרום עשה עבודה רצינית וראויה להערכה, גם אם אינה שלמה ואולי היא אף בוסרית. כפי שאמר שרון בתגובה להערה ברוח דומה, כנראה יש הרבה יותר חשיבה משניתן להראות כעת על הנייר. נראה שגם לקבוצה לא ברור איך בדיוק ימשיכו, במיוחד לא איך להתייחס לסד של לוח הזמנים הקצר (חודשים ספורים) עד לאישור תכנית המתאר.

האם יש סיכוי לפעילות ציבורית(/פוליטית) כדי שמדיניות התכנון לדרום העיר תיבחן שוב ברצינות? האם יש טעם בפיתוח התכנית הכללית הזו לתכנית של ממש, הנותנת תשובות בכלל הנושאים המצריכים פירוט (תחבורה, שטחים פתוחים, ייתכנות כלכלית,….)? האם יימצאו המשאבים לכך? האם יש סיכוי לרב-שיח מקצועי ואזרחי אמיתי? האם בידי הקבוצה יש כלים ו/או משאבים לפעילות רצינית בכיוונים אלה או חלקם? האם תקדים עין כרם של קידום תכנית חלופית על ידי תושבים יכול להיות מיושם כאן? האם תכנית זו היא באמת של הקהילה(/קהילות), או מייצגת רק קבוצה מסויימת וקטנה? ימים יגידו.

בסוף הערב עלתה גם בקשה וקריאה לעזרה מכל המוכן לעזור, תושב הדרום או אוהד, בעל מקצוע או מתעניין. אין ספק שזו מטרה ראויה ומשהו מעניין ללוות.