ארכיון פוסטים עם התג "שלטים"

שלט – פשוט מגעיל. לפעמים באמת צריך לעצור בזמן.

יום שני, 16 בינואר, 2012

בשבת נתקלתי בשלט כזה ברחוב אבן גבירול בתל אביב:

שלט: כמה נמוך אפשר לרדת

לא ידעתי איך לפרשו. אפשרויות:

1. האצבע המובלטת היא תוספת של גרפיטאי מוכשר על שלט "רציני". בתור שכזה הייתי נותן לו נקודות על הביצוע.

2. מכיוון שלא ראיתי עוד שלטים כאלה, אולי זו יוזמה פרטית של מישהו שיכול לממן שלט אחד כדי להעלות מנהמת ליבו המוזרה (יש העושים זאת בדרכים אחרות. למשל כותבים בלוג). אם כך – יבושם לו.

היום ראיתי עוד שלט כזה ברחוב לה גוארדיה, והבנתי שהאפשרות השלישית היא הנכונה: זה קמפיין פרסומי אמיתי שנועד להגברת הבטיחות בדרכים ("מלחמה" בתאונות, כפי שאוהבים להסלים כל דבר).

ברור לי שאצטייר כחסר פרופורציות, חסר חוש הומור וצדקני להחריד באומרי שזה פשוט מגעיל. מילא אם זה היה גועל אישי. לא זכורה לי העלאה כל כך בוטה של ביטוי הנחשב גס ומקלל על שלטי חוצות, כלומר לחלק מהשיח במרחב הציבורי (1). תחושתי היא שזה מסוג הדברים שפשוט אינם ראויים להיעשות, מבלי שאפשר לנמק בדיוק את הטענה. אמירה כמו בשלט הופכת לבסיס להמשך העיסוק בתחום – שצריך לרדת לרמות עוד יותר וולגריות. ובכלל, "אם בשלט מותר – למה לי אסור?".

כתמיד מטרידה השאלה: האם בכותבי על כך לא השיג המפרסם את מטרתו?

אם לרדת לרמה קטנונית, אפשר לשאול אם תמרור עצור באמצע הכביש לא עלול לגרום ולו לנהג אחד להתבלבל ולגרום לתאונה. אפילו ממשיכים את העמוד כדי להטעות ככל האפשר!

הטקסט שבשלט אינו כותרת, אך גם אינו משפט בעברית. אין שום סימן פיסוק.

שלטי הפרסום, ההופכים צעקניים ונפוצים יותר ויותר ודאי אינם תורמים ליכולת הנהג להתרכז בנהיגה. הרי כל מטרתם הפוכה: למשוך את תשומת הלב. לכן יש משהו אבסורדי בכך שחברת פרסום ושילוט מעלה קמפיין כזה "לטובת הציבור".

חיפוש בגוגל לפי הטקסט שבשלט מוצא את הסיפור: זו יוזמה של חברת השילוט (שמה מופיע מתחת לשלט, לא מגיע לה אזכור פה). זו ההצעה שזכתה בתחרות שערכו לפרסום על שלטים בנושא תאונות דרכים. המשך חיטוט בקישורים למידע על התחרות הביא להצעה אחרת (שגם הפרטים שלה נראים לי מיותרים פה) שאומרת כך: "לכתוב במודעה 'אמא שלך זונה' זו חציית קו. יש קוים שפשוט לא חוצים. לא חוצים קו הפרדה רצוף". מעניין למה הצעה זו לא זכתה. האם ההומור העצמי של המציע היה יותר מדי עבור חברת השילוט? אולי זו היתה בכלל הצעת מחאה? בכל אופן זה תומך בטענה שהמשך ההידרדרות בוא יבוא.

אגב, זו אותה חברת שילוט שעל נפלאותיה מספר יואב לרמן.

קשה לי להתרשם מהתרומה לציבור כשנעשית בצורה כזו. עכשיו הם יוזמים מסע פרסום בנושא איכות הסביבה. יש לי רעיון להצעה שבטח תזכה: אדם עומד ומשתין על כדור הארץ. אפשר לחבר לשלט צינור מים ולהוסיף ממטרה.

הערות: (1) זה שלא זכור לי לא אומר שלא היה…. היה פעם קמפיין של קורסי הכנה לפסיכומטרי עם הסיסמא "לך תצטיין". אבל שם האזכור היה רק אסוציאטיבי, על אחריות המפרש וגם משעשע.

"הודעות בנושאי תכנון ובניה" – שלטים שרואים מכאן

יום שני, 15 באוגוסט, 2011

בהמשך לרשימה של יואב לרמן, המחמיאה (ובצדק) לשלט של עיריית בת ים המיידע באופן נהיר יותר לגבי תכנון ובניה, להלן שלט שתפס את עיני ועדשתי בסיאטל:

הודעה לציבור - סיאטל

להבנתי (מהשלט) זה במסגרת הליך קצת שונה מהליכי התכנון אצלנו. נראה כאילו הציבור מוזמן להגיב במסגרת בדיקה מקדימה של אגף התכנון של העיריה. הציבור מוזמן להעיר הערות, לא להיות "מתנגד" (כבר נשמע לא טוב) בשלב מתקדם יחסית של התכנון / רישוי.

אפשר לתמוה על האלתור שבאופן ההצבה (רגלי עץ בדליי פלסטיק של צבע עם קצת בטון), אבל אפשר לומר כמה דברים לזכותו:

1. השלט בולט, קשה להחמיץ אותו.

2. האותיות גדולות ומאירות עיניים פשוטו כמשמעו.

3. הנוסח מציג די בבירור את העתיד להיבנות. אמנם היקף עבודות העפר אולי לא ברור לכל, אבל אין סעיפים מעורפלים כמו "הקלה בקו בנין צידי 10%" או "העברת אחוזים מקומה לקומה" או הצגת מספרי מגרשים עלומים- שלמעשה אין בהם כדי לתת מידע אמיתי לקורא.

4. ניתנת תכנית קומת הקרקע, היכולה לתת אינדיקציה על התכנון. דומני שגם הדיוטות יוכלו לקבל רושם כללי ממנה. בשלט של עיריית בת ים שמציג יואב יש גם הדמיה. עד כמה שהדמיה היא כלי שאפשר לעשות בו מניפולציות, היא נותנת רושם כללי לכל (אך אולי היא לא תמיד היא דרישה הוגנת כלפי מבקש הבקשה). בשלט של בת ים יש לא רק הדמיה, אלא תרשים מיקום ותכנית בהירה של קומת הקרקע, שהיא חשובה לכלל הציבור.

צודק דורון ספיר בשתי נקודות נוספות בתגובתו אצל יואב: הפרסום בארץ נעשה בפורמט שדורש החוק (שכנראה ראוי לעדכנו), וחשוב שיהיה נוסח אחיד.

החוק מחייב נוסח אחיד – אבל מן הסתם אינו מונע תוספות עליו. עיריות וועדות מקומיות/מחוזיות קובעות לעצמן נהלים ודרישות שונות לקראת הוצאת היתרי בניה ו/או אישור תכניות (חוות דעת סביבתית, בדיקה חיצונית לעמידות לרעידות אדמה, תכנית אתר למהלך הבניה…..)- אינני רואה סיבה שעיריה הרוצה לשפר את המידע המוצג לציבור לא תוכל לקבוע דרך לעשות זאת. השלט שלעיל אינו אידיאל, ואני מקווה שדוגמאות נוספות ייבדקו והתאמות מקומיות ייעשו בדרך להגברת שקיפות ושיתוף בהליכי התכנון והרישוי.

שימוש ופיסוק כהלכה במרחב הציבורי

יום שלישי, 30 בנובמבר, 2010

השלט הבא נקלט ברחוב יצחק שדה בתל אביב.

רחוב יצחק שדה, תל אביב

עצרתי לצלמו מתוך התרשמות מן האבסורד: התרעה "הכניסה אסורה" דווקא למקום המוגדר כשייך לעיריה, ונראה כמקום שנועד לציבור – מה יותר ציבורי ומזמין מכר דשא נאה בסביבה הומה??

שלט מט לנפול, ללא כל גדר, אמצעי אכיפה או אפילו הגדרת התחום האסור נראים מוזרים מאוד. אולי הכוונה לפרק זמן עד שהדשא ייקלט? אם כן אפשר להסביר בניסוח נעים יותר (זה לא בסתירה לאיום גם במקל). השלט אכן נעלם כעבור שבועות ספורים. ייתכן שכך התכוונו, וייתכן שהעקמומיות גברה והכריעה אותו.

במבט שני בשלט ראיתי שקריאתי אינה מדוייקת.

השלט מקרוב

כתוב "הכניסה סורח". מישהו חמד לצון וטיפל בשלט. אך ללא מבט שני כנראה הייתי נשאר בתודעה של "הכניסה אסורה", שהיא הצורה שמוחי ציפה לראות בשלט.

המשך עיון בסביבה מראה על אפשרות פעילות סדרתית של מעצב-מחדש לשלטים. מעין "מכופף הבננות", אם תרצו, או פעולת גרילה עירונית בזעיר אנפין.

לפרסום סרט הקולנוע טרח להוסיף מה שהמפרסם החסיר לדעתו:

שלט פרסומת "משופר"

שלט החניה זכה לטיפול ושיפור מראהו:

שלט חניה "מעוצב" ברגישות

(דרך אגב, הפניית השלט מזרחה מוזרה באשר יש שלטים גדולים האוסרים על פניה שמאלה לנוסעים מערבה). כך אמור השלט להיראות:

שלט חניה

במבט על השלטים הרבים שעל בקתת השומר (או יותר נכון בקתת הגובה, כי לפי הכתוב אינו שומר כלל) ראיתי שגם ללא טיפול כזה הם אינם עדות למחשבה רבה או שפה נאותה וראויה: לשונם עילגת ויש חיסכון ניכר בסימני פיסוק. האם שלט חייב להיות מנוסח רע? יש לי חשד – ושלט שאציג בהמשך יתמוך בכך – שבבתי הדפוס אזל מלאי הנקודות. לעומת זאת יש שפע רק בסימני קריאה. נותרו כנראה מעט פסיקים אם מחפשים היטב על המדפים הגבוהים.

בקתת השומר- צפיפות גבוהה למ"ר של עלגות

ואם נחזור לרגע למבט על המרחב הציבורי, או ציבורי לכאורה, כך נראית המדרכה בהמשך מזרחה:

מדרכה - רחוב יצחק שדה בואכה רחוב המסגר

מעבר לפינה: מיצחק שדה דרומה לאורך רחוב המסגר

לא ברור מדוע רוצף שטח כה נרחב, ולמה זה טוב (מלבד השימוש שרואים בתמונה למכונית שעליה צ'קלקה). אני יודע שאזור זה, דרומית לרחוב יצחק שדה בין רחוב המסגר לדרך פתח תקוה מיועד לפינוי העסקים המסכנים שבו ולבינוי נרחב. כנראה שפיסת הדשא, המדרכה הרחבה, ומגרשי החניה הם חלק מתהליך זה. עדיין לא ברור לי מתי מדרכה ומתי דשא, ובעיקר למה צריך לרצף שטחים כה נרחבים. אדמה גלויה שתעזור לחלחול מי גשם שמתישהוא עוד ירד, אולי עם מעט צמחיה מתאימה ולא גומעת מים כמו דשא – לא יותר יעיל?

ושוב למצוקת סימני הפיסוק, הבה ונתבונן בשלט נוסף מבית עיריית תל אביב – יפו:

שלט עירוני

כאמור, נקודות אינן בנמצא. סימני קריאה – דווקא כן. אפשר גם לתמוה על איכות הגרפיקה, ריבוי הפונטים ואופן השימוש בהם. ייתכן שאני טועה, אבל דומני שיש לפחות שתי טעויות ניקוד. אם כבר טורחים לנקד, מן הראוי להקפיד על ניקוד נכון.

לסיכום, רשימה זו מנסה לסכם התבוננות מסויימת, מעין "case study"', על אספקטים שונים של המרחב הציבורי,סליחה מראש וגם לעת סיום על הקטנוניות.

בחוצות תל אביב – להשכרה ולאזכרה….

יום שישי, 9 ביולי, 2010

אינני זוכר לאיזה קומיקאי מיוחסת הבדיחה על כך שמי שמחפש דירה טוב לו שיתמקד דווקא בעמודי מודעות האבל בעיתונים ויפעל לפי המידע שם….

שוב המציאות נוקבת לא פחות. הנה צירוף המודעות שראיתי בפינת מודעות עממית בקרן רחוב. "לא נגעתי":

מודעה (דרך ההגנה, תל אביב)

"להשכרה בתקוה" פירושו כמובן "להשכרה בשכונת התקוה", אבל כפי שנכתב יש לביטוי דו-משמעות מעניינת ולירית משהו.

רק שסבתא עליה השלום תהיה מרוצה שם למעלה….

שם איש/רחוב- עיברינגליש או אנגלרית? מקרה ג'ון מונש

יום שישי, 11 ביוני, 2010

הביטו וראו מה קרה ל- John Monash:

שלט רחוב מונש - על קיר בית

אותי מאוד שיעשע השם הפרטי באנגלית. באופן ברור המקור הוא השם הנפוץ ומוכר מאוד John . אך נראה שהשם באנגלית נכתב בהשראת אופן הכיתוב בעברית: האות "ג" תורגמה ל-G ואחריה הושם גרש. אולי בשלב הבא יעבור השם עברות מלא בתרגום חוזר ל"גאון מנשה"?

לפחות יש עקביות כי גם בפינת הרחוב זה כך. בשלט זה, עקב הצפיפות, הותכו התואר והשם הפרטי ליחידה אחת מוזרה עוד יותר ומוזיקלית לא פחות- "סר'גון". התעתיק האנגלי נשמר….

רחוב מונש - שלט בפינת רחוב

איזור זה של שכונת יד אליהו בתל אביב משופע בעוד שמות קצינים זרים-יהודים למינהם (פטרסון, קיש, ובהקשר דומה: החי"ל, לוחמי גליפולי. מעניין ש"הגדוד העברי", הקשור לאותו נושא, הונצח בשם רחוב באזור אחר- אני מנחש שמוקדם יותר מהאחרים). בהקשר הצבאי, סופר לי לאחרונה שרחוב מונש היה גבול הפרדסים שנותרו עם תחילת הבניה באזור באמצע-סוף שנות ה-40. לעתים נורו מן הפרדס יריות על הבתים שנבנו בין רחוב מונש לקיש. על גג הקומה השניה של הבית ברחוב מונש 3 היתה לפני קום המדינה עמדת שמירה של חברי "ההגנה".

לכל אותם קצינים סיפור חיים מעניין. מתוך השעשוע לגבי שלט זה חיפשתי מעט על ג'ון מונש. מוצא חן בעיני שעל אף שנודע בזכות הקריירה הצבאית, אפשר לומר שהיה הומניסט במחשבתו, וראייתו המערכתית היא מרשימה. שתי תכונות אלה, בהקשר צבאי ואזרחי כאחד, היו ייחודיות עוד יותר בתקופתו.

כדי לעשות מעט צדק עם ג'ון מונש להלן קצת מידע:

מתוך "מדריך רחובות תל אביב" (המצוי גם באתר העיריה)

כדרכנו אנו מנכסים לנו כל איש ודבר. במידע שעל השלט בכחול אפילו לא טרחו להזכיר שמונש היה אוסטרלי, . באוסטרליה הוא דמות ידועה. נולד למהגרים ממוצא גרמני. הוכר כעילוי בלימודיו מגיל צעיר. כמהנדס פיתח קריירה נאה והיה מחלוצי השימוש בבטון מזוין באוסטרליה. במקביל שימש כקצין בצבא. יכולתו השכלית וראייתו ההנדסית באו לידי ביטוי בתפקודו הצבאי המרשים, באשר היה גם מארגן לוגיסטי מעולה, ופיתח את החשיבה לגבי שילוב פעולת חילות שונים לתמיכה זה בזה ולסיוע להתקדמות חיל הרגלים (כדי שזה לא יתפקד בעיקר כ"בשר תותחים"). נודע בפיתוח אחריות הקצין גם לרווחת חייליו. כאנקדוטה, נודע גם בכך שחייליו זכו כמעט תמיד לארוחות חמות מדי יום, גם בקו החזית. לאחר המלחמה עסק במגוון פעילויות הנדסיות ואזרחיות באוסטרליה. "אוניברסיטת מונש" טוענת באתרה ש-

The University is named after him, not because of his fame but because of the many and important ways in which he contributed to the community. בין היתר מציינים כי דמותו ומוצאו האירופאי-יהודי, יחד עם האהדה הרבה אליו באוסטרליה בזמנו, עזרו לעצב את דמות החברה האוסטרלית כרב-תרבותית ופתוחה (על אף נסיונות לשימוש במוצאו כדי לנגח אותו במסלול קידומו הצבאי).

כיום ניתנות על שמו מלגות מנהיגות ומצויינות. יש עיר בת כ-175,000 תושבים הקרויה בשמו. בעיירה בה גדל בספר האוסטרלי עדיין זוכרים היכן עמדה החנות שניהל אביו החל משנת 1874, ומציינים לזכות מנהל בית הספר בזמנו שהבחין בכשרונו של מונש ודחק במשפחתו לעבור למלבורן, שם יוכל לקבל השכלה כראוי לו. בשנת 1996, עם הוצאת שטר של 100 דולר אוסטרליים, הוטבע עליו דיוקנו. בשנת 2008 ניסה סגן ראש ממשלת אוסטרליה ליזום את העלאתו בדרגה לאחר מותו. קצת באיחור, הייתי אומר…..

שטר 100 דולר אוסטרליים

עברינגליש בשלטים – מהדורת המכס

יום חמישי, 14 בינואר, 2010

עברית או אנגלית? איך לתרגם? גם במכס מצאו דרך מעניינת לא לפגוע במשמעות המקור העברי:

כנראה זה תרגום של "מכס מחוז מרכז" ואז אפשר להתייחס ל"מרכז" בתור שם ולא תאור.
מזכיר את השאלה האם מחלף נתב"ג = Natbag interchange ?
האם הכוונה ל-"יהוד אור יהודה" = Yahud Or Yehuda ?
וכן הלאה….