ארכיון פוסטים עם התג "פיתוח"

"עמודים עם כובעים": מה הם מספרים?

יום רביעי, 27 בינואר, 2010

עמודים בכפר שלם- מבט כללי 2

אספר על כמה עמודים שזכיתי להכיר (למרות שבספר ילדים כלשהו נכתב "אל תדבר עם קיר שאתה לא מכיר"). בדגש מסוים על ה"כובע" שעל ראשם. לא מצאתי מינוח מקצועי של ממש לאותם "כובעים" שיוצגו בהמשך. הביטוי הרומאי-אנגלי לסיומת העליונה של עמוד, בצורתה הפשוטה, טרום הכותרות המעוטרות,היא כנראה abacus (ראו הסבר ואיור). אינני ארכיאולוג או מומחה במחקר לשימור, אך ארשה לעצמי להוסיף כמה השערות ואבחנות.

כשעשיתי מחקר על ראש העין הותיקה, סיפרו לי שנותרו עוד כמה מעמודי הגדר של מחנה הצבא הבריטי שהיה במקום עד לפני 60 שנה (נותרו גם לא מעט מבנים, אבל זה סיפור אחר ומרתק בפני עצמו).

במו עיני זכיתי לראות רק עמוד אחד. היה משהו מוזר וייחודי בעמוד גדר שנשאר עומד 60 שנה, שריד לקו דמיוני שמזמן איננו, ומשרת כעת קו דמיוני/מוחשי אחר, מכיוון שעומד בפינת חצר.

מעניין לראות את סוגי גדרות-העניים שהוצמדו לו משך השנים: מכיוון אחד "מיטות סוכנות" מברזל המחלידות לאיטן; מכיוון שני חומה נמוכה של בלוקים וקורת בטון סמלית- כמובן לא מטוייחים; ומכיוון שלישי גדר רשת ירקרקה.

גם בעמוד זה ניכרת שאלת הגמר של הדופן העליונה: האם עמוד יכול פתאום להיגמר, סתם כך? השאלה גם אדריכלית-מושגית, וגם פרקטית: מים ייכנסו אל המישקים והתפוררות העמוד תוחש. כאן הפתרון פשוט, ואולי הוא רק פתרון טכני, בכיפת בטון שטוחה.

גם אם אינו בכיוון העיצוב היווני לדורותיו לכותרות עמודים, יש פתרון נפוץ ונאה בדמות פירמידות קטנות ושטוחות יחסית.

עמוד אחד, שאימץ מהלך בכיוון זה (אך עם "כובע" מכובד, כמעט תרבוש תורכי), מסקרן אותי כבר זמן מה. אני חולף לידו תדיר. נמצא בתל אביב, על דרך לוד (היום רחוב לח"י), בחזית בית מספר 63, פינת רחוב בועז (רמז לא מודע לבועז ויכין, עמודי המקדש?).

עמוד בפינת דרך לוד (דרך לח"י) 63, תל אביב

מבט מזרחה

מבט מערבה

העמוד עצמו נראה כשריד מתוך זוג. לפי מיקום הציר בדופן המערבית, המעבר היה בכיוון צפון-דרום.


לפי הבליטה למרגלות העמוד בפינתו הדרום-מערבית השער נפתח צפונה (דרומה לא יכול מכיוון שהיה נתקל בבליטה זו). מה ייעוד הבליטה? אולי למנוע מעגלות לנסוע קרוב מדי לעמוד ולפגוע בעמוד או בכנף השער.
הבליטה לכיוון מזרח (ראו לעיל, בתמונת המבט מערבה) נראית כאומנה, או תמיכה (תמיכה דואה, למי שזוכר מאדריכלות הקתדרלות הגותיות). תמיכה זו נועדה כנראה לאזן את המשיכה של כנף השער בכיוון הנגדי.

זוג אחר, שנותר על תילו, מצאתי בכפר שלם, בסמוך לחלקו המערבי של רחוב מח"ל. המבנה הסמוך הוא בית כנסת, בנוי טלאי על גבי אלתור על גבי תוספת וראוי לתיעוד נפרד.

עמודים בכפר שלם - מבט כללי 1

עמודים בכפר שלם- מבט כללי 2

זוג זה בעל מבנה "אובליסקי" יותר, נראה שכולו יצוק (ברזל נחשף בפינה אחת) וה"כובע", פירמידלי בלבד, עשוי טיח ו/או כחלק מהיציקה. לא אלמנט נפרד.

גם כאן יש את התמיכות בכיוון המנוגד לכנף השער. והנה צירי השער. ציר עליון:

והציר התחתון:

מפתן השער נראה גם הוא יצוק ומחבר בין העמודים. בתוכו עובר צינור בטון. המפתן שבור מעט באזור מעבר הצינור. לא ברור אם המפתן נשבר בכוונה כדי להעביר את הצינור כמעשה מאוחר, או ששולב ביציקה המקורית ונשבר בהמשך בהיות מעבר הצינור נקודת תורפה.

במרחק כמה מטרים מול השערים נחשף קצהו השבור של קיר, בנוי גב בטון ובלוקים המכילים שברי צדפים.

עד כה ראינו עמוד אחד בריטי בוודאות, ושני מקרים ערביים, ככל הנראה. להלן "עמודים עבריים" למהדרין, בלב תל אביב הקטנה (קרדיט לדובה פרימרמן):

בחזית התמונה רואים בבירור עמודים עם "כובע" בלב שדרות רוטשילד יש גם עיבוד בטיח של מסגרת בכל פאה. יש לי זיכרון עמום שיש משהו דומה בכניסה לגן מאיר מכיוון רחוב טשרניחובסקי. טרם הספקתי לבדוק זאת. ואולי זה רק דגם גדר המתכת שנראה מוכר כי הוא עדיין נפוץ מאוד.

וחברת "אקרשטיין" עדיין מציעה היום דגמים בסגנון דומה, המיוחס דווקא למושבות הראשונות:

בראשון לציון אכן ניתן לראותם בפיתוח דרכים. כנראה דגם "היקב" שלעיל:

ובצורה שונה, אך גם עכשווית, ברחוב הראשי ההיסטורי של העיר:

ובחזרה לתל אביב, שורת עמודים קצרה שראיתי בחטף בתוואי המסילה, בחצותו את רחוב הרצל. מקווה להחליפן בקרוב את התמונות בטובות יותר).

בפוסט הבא, אי"ה, פירוט נרחב לגבי העמודים שלהלן, שתמונתם מובאת כמתאבן: