ארכיון פוסטים עם התג "עיריה"

שקיפות שלטונית, היחס לאזרח ומבנה בנייני הרשויות

יום ראשון, 20 בדצמבר, 2009

לאחרונה יצא לאויר העולם ה"תקציבולטור", מיזמה של תנועת "עיר לכולנו" להביא את התקציב העירוני באופן שמיש לציבור הרחב. העיריה, כמובן, התחמקה באופן מגושם ומשעשע מלסייע לדבר לקרות. אינני מומחה, אבל הטענה הטכנית נשמעת לי מפוקפקת.

על המעשה ועל עצם העיסוק והעלאה למודעות של נושא התקציב- ברכות והידד ל"עיר לכולנו".
תגובת העיריה לשאלה עניינית (לגבי העברת שעות טיפול במרפאות טיפת חלב מדרום העיר לצפונה) רק מוכיחה: They still don't get it .
המסקנה הנוזפנית של העיריה היא ש"מי שאינו מבין עניין" (כלומר- מי שאינו משלנו)- אין לו מה לעיין בתקציב, או לשאול שאלות. זו ההוכחה לחשיבות הכלי: לשאול את השאלות ולקבל הסברים, אם יש כאלו (והסבר על שינוי במספר היחסי של תינוקות באזורי העיר השונים מצביע על סיבה הגיונית בהחלט למהלך של העברת שעות טיפול).

השאלה של שקיפות בפעולה העירונית, יחסי שלטון-אזרח וההיררכיה בינהם מעסיקה גם בהקשר של מבני העיריה.
יש מדי פעם תחרויות תכנון וכן בניה של מבני עיריה חדשים. הדפוס המקובל הוא שלשכת ראש העיר היא בקומה העליונה, ואם לא שם- בפינה נסתרת אחרת. יתכבד האזרח ויפנה כלפי מעלה בעלותו לרגל אל מוקד הכח העירוני. צריך לעבור לפחות שני מעגלי סינון ובידוק, ולעתים שלושה (בכניסה לבנין, בכניסה ללשכה, בכניסה לחדר ראש העיריה) – ומצב זה כנראה יישמר בכל מקרה.
בחזוני/חלומי, אדריכל אמיץ יציג וישכנע בנכונות המיקום של לשכת ראש העיריה במפלס הרחוב, בחזית אל מול הכיכר העירונית השוקקת שצריכה להיות סביב בניין עיריה. ולא רק זאת, קיר חדר ראש העיריה כלפי חוץ יהיה משטח זכוכית אחד גדול. משוריינת כמובן – אבל שקופה. עדיין אפשר ליצור את כל מעגלי הבטחון הדרושים.
לא ברור לי בהקשר זה מה הולך לקרות בתוספת 2 הקומות לבניין עיריית תל אביב. דומני שמרפסת היקפית בקומה 12 תהיה פתוחה לציבור, להתרשמות פנורמית מהסביבה. זה גם יפה וראוי. ולשכת ראש העיריה, אם הבנתי נכון- תעלה לקומה 14. מדוע לא הפוך? ואולי תתכבד לשכת ראש העיריה ותרד לקומת הכניסה?

פעם שמעתי פרשנות לגבי גגון הבטון הכבד והנמוך מאוד שבכניסה משדרות שאול המלך אל בנין בתי המשפט בתל אביב. לפי גרסה זו האדם צריך, אפילו בלי משים, להיכנס שפוף מעט, תוך הנמכת רוחו כלפי מהלך השיפוט. בבית המשפט העליון בירושלים נבחר מהלך הפוך- גרם עליה טקסי, עם קיר דמוי-כותל, שבסופו פנורמת נוף ירושלמית-מקודשת. טקטיקה הפוכה אך המטרה דומה- להביא את האזרח למתן כבוד למסגרת ולשררה. מה הרצוי והנכון למרכז האזרחי/מינהלי של עיר? מדגיש כבוד או רוצה להתחבר? ואולי אין סתירה בין הדברים – הן בהתנהלות העירונית (גילוי התקציב) והן בסביבתו הפיזית – בית העיריה וסביבתו.