שימוש ופיסוק כהלכה במרחב הציבורי

השלט הבא נקלט ברחוב יצחק שדה בתל אביב.

רחוב יצחק שדה, תל אביב

עצרתי לצלמו מתוך התרשמות מן האבסורד: התרעה "הכניסה אסורה" דווקא למקום המוגדר כשייך לעיריה, ונראה כמקום שנועד לציבור – מה יותר ציבורי ומזמין מכר דשא נאה בסביבה הומה??

שלט מט לנפול, ללא כל גדר, אמצעי אכיפה או אפילו הגדרת התחום האסור נראים מוזרים מאוד. אולי הכוונה לפרק זמן עד שהדשא ייקלט? אם כן אפשר להסביר בניסוח נעים יותר (זה לא בסתירה לאיום גם במקל). השלט אכן נעלם כעבור שבועות ספורים. ייתכן שכך התכוונו, וייתכן שהעקמומיות גברה והכריעה אותו.

במבט שני בשלט ראיתי שקריאתי אינה מדוייקת.

השלט מקרוב

כתוב "הכניסה סורח". מישהו חמד לצון וטיפל בשלט. אך ללא מבט שני כנראה הייתי נשאר בתודעה של "הכניסה אסורה", שהיא הצורה שמוחי ציפה לראות בשלט.

המשך עיון בסביבה מראה על אפשרות פעילות סדרתית של מעצב-מחדש לשלטים. מעין "מכופף הבננות", אם תרצו, או פעולת גרילה עירונית בזעיר אנפין.

לפרסום סרט הקולנוע טרח להוסיף מה שהמפרסם החסיר לדעתו:

שלט פרסומת "משופר"

שלט החניה זכה לטיפול ושיפור מראהו:

שלט חניה "מעוצב" ברגישות

(דרך אגב, הפניית השלט מזרחה מוזרה באשר יש שלטים גדולים האוסרים על פניה שמאלה לנוסעים מערבה). כך אמור השלט להיראות:

שלט חניה

במבט על השלטים הרבים שעל בקתת השומר (או יותר נכון בקתת הגובה, כי לפי הכתוב אינו שומר כלל) ראיתי שגם ללא טיפול כזה הם אינם עדות למחשבה רבה או שפה נאותה וראויה: לשונם עילגת ויש חיסכון ניכר בסימני פיסוק. האם שלט חייב להיות מנוסח רע? יש לי חשד – ושלט שאציג בהמשך יתמוך בכך – שבבתי הדפוס אזל מלאי הנקודות. לעומת זאת יש שפע רק בסימני קריאה. נותרו כנראה מעט פסיקים אם מחפשים היטב על המדפים הגבוהים.

בקתת השומר- צפיפות גבוהה למ"ר של עלגות

ואם נחזור לרגע למבט על המרחב הציבורי, או ציבורי לכאורה, כך נראית המדרכה בהמשך מזרחה:

מדרכה - רחוב יצחק שדה בואכה רחוב המסגר

מעבר לפינה: מיצחק שדה דרומה לאורך רחוב המסגר

לא ברור מדוע רוצף שטח כה נרחב, ולמה זה טוב (מלבד השימוש שרואים בתמונה למכונית שעליה צ'קלקה). אני יודע שאזור זה, דרומית לרחוב יצחק שדה בין רחוב המסגר לדרך פתח תקוה מיועד לפינוי העסקים המסכנים שבו ולבינוי נרחב. כנראה שפיסת הדשא, המדרכה הרחבה, ומגרשי החניה הם חלק מתהליך זה. עדיין לא ברור לי מתי מדרכה ומתי דשא, ובעיקר למה צריך לרצף שטחים כה נרחבים. אדמה גלויה שתעזור לחלחול מי גשם שמתישהוא עוד ירד, אולי עם מעט צמחיה מתאימה ולא גומעת מים כמו דשא – לא יותר יעיל?

ושוב למצוקת סימני הפיסוק, הבה ונתבונן בשלט נוסף מבית עיריית תל אביב – יפו:

שלט עירוני

כאמור, נקודות אינן בנמצא. סימני קריאה – דווקא כן. אפשר גם לתמוה על איכות הגרפיקה, ריבוי הפונטים ואופן השימוש בהם. ייתכן שאני טועה, אבל דומני שיש לפחות שתי טעויות ניקוד. אם כבר טורחים לנקד, מן הראוי להקפיד על ניקוד נכון.

לסיכום, רשימה זו מנסה לסכם התבוננות מסויימת, מעין "case study"', על אספקטים שונים של המרחב הציבורי,סליחה מראש וגם לעת סיום על הקטנוניות.

תגים: , , ,

תגובה אחת לפוסט "שימוש ופיסוק כהלכה במרחב הציבורי"

  1. מאת עידו:

    ניטפוק קל בלבד – הגרפיטי על הפוסטר של הסרט נמצא שם במכוון, זה ככה בכל פוסטר של הסרט הנ"ל.

כתיבת תגובה

Follow Me