ככר דיזינגוף – הדיון הציבורי המרתק נמשך

הופתעתי לראות שחלפה כבר חצי שנה מאז ניסחתי בזהירות את דעתי שיש לבחון אפשרות לעיצוב מחדש של ככר דיזינגוף שאינו כולל את "הנמכתה" תוך הריסת הקיים. אמרתי שראוי לבדוק אופציה ללכת עם הבמה המוגבהת ולהגיע למצבים ייחודיים וטובים דווקא בעזרת הקיים.

למיטב ידיעתי במישור הרשמי-ממלכתי (כלומר העיריה) אין חדשות של ממש.

אבל בתחום "הדיון הציבורי", אותו ערך נחשק וחמקמק שקשה לדעת מה בדיוק כולל תחת כנפיו, יש התייחסויות ופעילות.

בערך באותו זמן יצאו גם SOMA אדריכלים (אלון בן נון ושותפיו) עם הצעתם, אותה הציגו גם באופן מוחשי יפה. אסתר זנדברג גם היא בעד בחינת חלופות להריסה.

לאחר מכן עלתה לדיון ההצעה השנויה במחלוקת חריפה ליצירת חניון מתחת לככר, בהזדמנות זו שמשפצים.

לאחרונה יש עוד פרץ של עיסוק בנושא. אורגנה תחרות של הצעות לתכנון הככר.

וכעת נוסף דניאל, שמעלה באריכות ובפירוט מספר רב של נקודות בעד ככר דיזינגוף גבוהה וייחודית, במקום משוטחת (מתפרסם גם אצל אורבניקה וגם בבלוג של דניאל).

כן ירבו הדנים והמציעים מכל סוג, וודאי הצעות "חתרניות" כאלה (גם דניאל, כמוני אז, טורח לציין את תחושתו כמי שיוצא כנגד הזרם השוצף התומך בהחרבה).

תגים: , ,

כתיבת תגובה

Follow Me