ארכיון פוסטים מהחודש "ינואר, 2011"

טבע עירוני 2 – קיפוד (ז"ל) בעיר!

יום שבת, 29 בינואר, 2011

עצוב מאוד לראות גופה של קיפוד דרוס ברחוב עירוני, אבל זו גם עדות שעדיין יש קיפודים בעיר!

בבוקר בהיר לא מזמן נתקלתי ברחוב נגבה (יד אליהו בואכה שכונת התקוה) בקיפוד דרוס. כה קטן ממש באמצע הרחוב. אינני זוכר מתי לאחרונה ראיתי קיפוד. לא מאז ילדותי בפאתי הרצליה, בפינה אשר (גם) שדות סביב לה.

קיפוד דרוס, רחוב נגבה, תל אביב, דצמבר 2010

קיפוד זה הוא עדות לכך שיש עדיין חיי בר כלשהם באזור המאוד מבונה (גם אם יש שיתריסו כנגד עירוניותו) של יד אליהו. לפני כמה לילות חצה לפני את הרחוב בריצה שפופה בעל חיים עם צללית מאוד נמוכה. אני נוטה לחשוב שהיה זה חתול מפוחד במיוחד, אף שהצללית התאימה יותר לנמיה. אך אולי יש יותר חיי בר משאני ער להם ("ער" דו-משמעי, מכיוון שכנראה רוב אותם חיים פעילים יותר בלילה, עת אנו ספונים תחת הפוך).

לסימני חיים "טבעיים" אחרים בעיר, אפשר לקרוא את הרשימה הזו.

דיון כזה מזכיר לי את העובדה שפחות ממאה שנה עברו מאז נראו דובים בארץ ישראל (דוב חום סורי, שהאחרונים ממינו נצפו בצפון ב-1917).

מי יידע מקום האושר?

יום חמישי, 13 בינואר, 2011

בדרך כלל שואלים "איך להיות מאושרים?" או "מהי הדרך אל האושר?". אבל כדי למצוא מה הדרך צריך לדעת מה היעד. כלומר מה מקומו של האושר. באילו מקומות יותר טוב לנו. איך מוצאים לזה תשובה מחקרית-אקדמית?

"איפה" היא שאלת היסוד של הדיסציפלינה הקרויה גיאוגרפיה, על מחלקותיה השונות: אקלימית (איפה היו/יהיו X מ"מ גשם? ולמה?…), גיאולוגית (איפה יש סלעים מותמרים? וכיצד הגיעו לשם?), כלכלית (איפה מחירי הנדל"ן יורדים? בכמה ולמה?), גיאומורפולוגית (איפה קו החוף נסוג, למה ובכמה?), וכן הלאה עוד תחומים רבים ומתרבים.

אם כך "איפה האושר?" יכולה להיות גם שאלה גיאוגרפית. כך חשבו גם החוקרים שעומדים מאחורי הרעיון המקסים והשם המופלא עוד יותר "Mappiness" – הלא הוא שילוב של map ו- happiness . השם הוא הברקה – גם חביב וגם משדר בדיוק את הכוונה. קשה גם לפרשו אחרת. לדבריהם הם מתעניינים במיוחד כיצד אושרם של אנשים מושפע מסביבתם המיידית – זיהום אויר, רעש, שטחים ירוקים, ועוד. כלומר לא רק ממיקום גרידא. ייתכן שמניתוח המקומות ותכונותיהם יעלו תובנות לגבי הרגשה טובה או רעה. למתכנני סביבות זה יכול להיות מעניין וגם מועיל.

החוקרים מבקשים לקבל מאנשים המוכנים לכך, פעם ביום אך בשעות שונות, את מצב רוחם ("איך אתה מרגיש?") יחד עם עוד כמה שאלות בסיסיות (עם מי נמצא? מה עושה?). בעזרת מכשיר הטלפון גם מתקבל המיקום, וכך אפשר למפות רמות האושר במקומות שונים (וגם כפונקציה של שעה, וכו'). לא בטוח עד כמה זה ייתן תוצאות, לא בטוח עד כמה זה תקף אקדמית (ונראה לי שגם החוקרים אינם בטוחים עדיין) – אך לדעתי הרעיון מבריק, גם אם אולי יתברר כמופרך.

כך מתבקשים לענות. נראה פשוט.

ואפשר לקבל חיתוכים שונים של התשובות האישיות שלך. גם מבחינה אישית עשויות לעלות תובנות מעניינות שלא מודעים אליהן באופן שוטף.

בהמשך העיון באתרם קראתי שאכן החוקרים הם מן המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה – שהיא חלק מ- London School of Economics and Political Science .

קרדיט: נתקלתי בנושא ברשימה אצל "Swiss Miss".

התייחסות המשורר, פרי עטה של לאה נאור (מוכר לרוב מפי חוה אלברשטיין, לפי לחן של נחום היימן):

ואם תשאל איפה האושר,
האם בכלל איננו או שאולי
ישנו מעבר לים.
ואם תשאל איפה האושר,
אני אומר לך ביושר,
הלא כולם יודעים, הנה הוא שם.

..

ימינה שמאלה והלאה וכאן
ושם ובכל הכיוונים,
בכף ידך ומעל לענן
וגם בחוץ וגם בפנים.

יש עוד פרוייקט של חברה מסחרית גדולה ששלחה שלושה צעירים למסע בארצות רבות משך שנה כדי למצוא את המקומות של האושר. כל כך מטומטם ומסחרי שאני לא רוצה לקלקל את האוירה באזכור שם החברה.

במחשבה נוספת, זה לא רק השם שקנה אותי. מאחורי היוזמה/מחקר מסתתרת כוונה רצינית לגלות מה עושה לאנשים טוב – ומכאן כיצד לעזור ולעשות זאת. אבל בחזית מוצגת שאלה נאיבית-במתכוון, משאלה ילדותית-מעט אך שובת לב: באיזה מקום מסוים מוצאים הכי הרבה אושר? כמו לשאול היכן נמצא מעין הנעורים הנצחיים שחיפש "מגלה הארצות" דה-ליאון במאה ה-16. את מעין הנעורים הוא לא מצא, אך היה לאירופאי הראשון שהגיע לפלורידה, המפורסמת כמקום האושר להרבה יהודים מזדקנים (כאמור מעין הנעורים לא נמצא שם עד היום).

ועדיין השם mappiness מעלה על פני חיוך. הייתי מת למצוא תחכום דומה בעברית. הכי קרוב שעולה בדעתי הוא "שמפה" (שמחה+מפה), שממש "אין לו את זה".