ארכיון פוסטים מהחודש "אוקטובר, 2010"

למה מעלית?

יום ראשון, 24 באוקטובר, 2010

שלטים מייעצים/מכוונים ומסעות פרסום הם לעתים נסיון (ברמה כזו או אחרת של פאטיות) לחפות על מחדלים של מתכננים או של מקבלי החלטות, ו/או לשנות הרגלים רעים. כך למשל מסע הפרסום "יש דברים שלא מתערבבים" שבו קוראת עיריית תל אביב להולכי רגל לסור מדרכם של רוכבי האופניים (ולהפך), לאחר שבמקומות רבים העיריה מצמידה את נתיביהם הייעודיים-לכאורה אלה לאלה (דבר המפרסם כאן, תמונה וביקורת כאן, וביקורת נוספת של שרון שחף אצל יואב לרמן). אבל זה סיפור אחר.

בבנין ההנדסה, אוניברסיטת תל אביב: קצת פיראטי, קצת צה"לי

בהמשך אוסף קטן של שלטים המנסים לשנות התנהגות. השלטים מושכים את עיני, תלויים פה ושם, עדיין מעטים, בצידי דלתות מעליות ומנסים לשכנע אנשים לבחור לנוע במדרגות ולא במעליות. הכוונה טובה. הנימוק העיקרי בריאותי- להפעיל מעט את השרירים והריאות, במקום להיסחף אוטומטית לנוחות המנומנמת. נימת השלטים לרוב פטרונית במידה כזו או אחרת, לפחות לאוזני. היעילות? לא בדקתי, אבל סביר שלא גבוהה. ועדיין טוב שהדברים נאמרים, יפים בעיני הנסיונות, ולו רק למען החדרה למודעות. וגם נחמד לראות את היצירותיות וכיווני המחשבה שבשלטים. השלטים מדברים רק על "עליה במדרגות". לדעתי גם ירידה במדרגות היא התחלה טובה….

בקופת חולים לאומית: השקעה בגרפיקה. שאלה שאמורה להטריד.

קופת חולים לאומית: באותיות הקטנות: החדרת מוטיבציה חיובית- "מרויחים בבריאות".

ברמה בסיסית יותר אפשר לחשוב על הסוגיה כעוד פן של השפעת התכנון על האנשים- עצם קיום המעליות שינה דפוס התנהגות מורגל וידוע של שימוש במדרגות. אופן התכנון במקרים רבים בוודאי שאינו מעודד שימוש במדרגות: הכניסות לחדרי המדרגות מוצנעות; המראה של חדרי המדרגות אינו מושך, בלשון המעטה; פעמים הופכים ל"פינות עישון" מסריחות, בהיעדר מקום אחר לפעילות זו; אין גורמי משיכה נוספים שיתנו ערך מוסף כלשהו (חלונות גדולים לנוף, מוזיקה, פודסטים מרווחים פה ושם לעצירה ושהות, מסכי טלביזיה,….). מעליות שקופות – לא נפוצות, אבל יש. חדרי מדרגות שקופים – הרבה פחות.

אקח דוגמא מכיוון אחר- רמפות לנגישות לכל. המגמה היא שלא למצוא להן מיקום אחורי ומאולץ בסופו של התכנון, אלא ליצור מהלך נגישות אחד לכל, ככל האפשר. ואם צריך רמפה בנפרד- שתהיה שוות-ערך למדרגות בתחושה שנותנת למשתמש בה מבחינת מרכזיות ונוחות. בין חדרי המדרגות למעליות אין מתח שכזה להשוואה. ברור שהמדרגות משניות. שינוי בהלך חשיבה זה עשוי לשנות את היחס, ואולי יעיל יותר ממסעות הפרסום.

בעיריית תל אביב - יפו: שימו לב לאופן התליה.

עיריית תל אביב - יפו: חוסכים בסימני פיסוק. גישה חיובית-מתמרצת. האיור מאוד חביב, אבל נראה דווקא כמעביר מסר הפוך....

יש להודות לתקנות הבטיחות נגד אש על עצם קיום המדרגות. אני חושד שללא זה יזמים רבים היו מוותרים עליהן כלל. אך יש נקודות שבהן התקנות אינן עוזרות להפוך את המדרגות לידידותיות ומושכות. למשל, אסור שיהיו חלונות בחדר מדרגות אם יש חלון של חלק אחר של הבנין במרחק הקטן משלושה מטר. גם נטייתם הלוגית-לכשעצמה של אדריכלים ומהנדסים להשתמש בחדרי המדרגות כגרעין בטון אינה עוזרת לעשותם נעימים. נחוצה גם גישה שונה של היזמים, שלא לנסות לצמצם למינימום את ההשקעה במדרגות מתוך תפיסתם כסרח עודף הכרחי, אלא לחפש להופכם לגורם משיכה ויתרון.

אגף הנדסה, עיריית תל אביב - יפו: תחכום ויופי:הגלגל הפנימי ניתן לסיבוב ונותן מידע לפי מספר הקומות שעולים ברגל.

אגף הנדסה, עיריית תל אביב - יפו: המידע לגבי 6 קומות.

אחד מהמורים המוערכים עלי בטכניון נהג לומר בקורס "פרטי בנין" שאדריכל טוב נבחן קודם כל במדרגות. שם צריך לדעת איך ליצור מדרגות נוחות, מפגשים יפים של קוי הטיח, יש הרבה קצוות שצריך שייגמרו יפה, להשתמש בחומרים נכונים לבלאי הגבוה, ועוד. הדברים נכונים גם במבט הרחב יותר שהצגתי לעיל.

"בתים מבפנים" ירושלים – ושאריות מחג סוכות

יום שישי, 8 באוקטובר, 2010

לעולים לירושלים לראות מקומות מעניינים ב"בתים מבפנים" (מומלץ!!!) בסופשבוע זה (8-9/10/2010) הנה הצעה לאתר נוסף על הרבים המוצעים שם.

אין צורך בהרשמה מוקדמת, נוח מאוד לגישה, וממש לא צריך לחנות – אפשר לעמוד שניה בצד ולהוציא ראש מחלון המכונית. בכניסה לעיר ממערב, מייד אחרי "גשר המיתרים" פונים ימינה (דרומה) לשדרות הרצל המתחילות שם. מחפשים בצד ימין של הרחוב, והבית השלישי או הרביעי מהפינה הוא זה:

בית בשדרות הרצל, ירושלים

לדעתי סוכה זו היא יצירת מופת אדריכלית והנדסית, וכל מילה מיותרת. אני מניח שאנשים הטורחים כל כך על סוכה זו גם נכנסים אליה, אחרת אני בספק אם מקבלים זיכוי על מצוות "בסוכות תשבו שבעה ימים". כלומר- לא די לבנות, צריך להציג אישור אכלוס.

פלא הנדסי ואורבני

נותר רק לראות אם השלד (משולשי המתכת) נותר שם כל השנה, או שגם הם מורכבים לכבוד החג. באמצע שבוע זה הסוכה עוד היתה שם – אין אחריות לסוף השבוע.

בהחלט לא פחות מעניין הנדסית ממה שרואים מאותה נקודה בהפניית הראש בכיוון השני:

גשר המיתרים / "גשר המיותרים", ירושלים

ובפינה אחרת בירושלים, בשיפולי קרית יובל, חפשו את הסוכה המוזרה שבחזית רבי-קומות אלה, חריגה במינה:

סוכת-מרפסת

ובתקריב לא משובח ביותר:

שלומית בנתה סוכה?

במקרה זה אני יודע לספר שיש שם מרפסת בטון לכל אורך השנה, שאין לדעת מה סיפורה.

ותודה לאיה.